למה אצל חלק מהגברים השיער נשאר מלא וצפוף גם בגיל מבוגר, בעוד שאצל אחרים כבר בשנות ה־20 או ה־30 מתחילים להופיע מפרצים, נסיגה בקו השיער ודלילות בקודקוד?
ולמה יש אוכלוסיות שבהן התקרחות גברית ושעירות גוף נפוצות יותר מאחרות?
התשובה נמצאת בשילוב מורכב של גנטיקה, הורמונים, רגישות זקיקי השיער ופעילות אנזימים המשפיעים על מטבוליזם של אנדרוגנים.
אחד השחקנים המרכזיים בתהליך הוא הורמון בשם DHT – Dihydrotestosterone.
מהו DHT ומה הקשר שלו להתקרחות?
טסטוסטרון הוא אחד ההורמונים האנדרוגניים המרכזיים בגוף.
בחלק מהרקמות הוא עובר המרה באמצעות האנזים 5α-reductase והופך ל־DHT – דיהידרוטסטוסטרון.
DHT נקשר לקולטנים אנדרוגניים ברקמות שונות בגוף. בקרקפת של אנשים בעלי נטייה גנטית להתקרחות אנדרוגנטית, הזקיקים באזורים מסוימים רגישים במיוחד להשפעתו.
עם הזמן, חשיפה ל־DHT יכולה לגרום לתהליך הנקרא מיניאטוריזציה של זקיק השיער.
כלומר, בכל מחזור צמיחה השערה הופכת בהדרגה לדקה וקצרה יותר, שלב הצמיחה שלה מתקצר, ולבסוף עשוי להיווצר באזור שיער דקיק מאוד או כמעט בלתי נראה.
מהי התקרחות אנדרוגנטית אצל גברים?
Androgenetic Alopecia – התקרחות אנדרוגנטית, המכונה גם Male Pattern Hair Loss, היא הסיבה השכיחה ביותר להתקרחות אצל גברים.
הדפוס האופייני כולל:
- נסיגה של קו השיער באזור הרקות והמפרצים
- הידלדלות בחלק הקדמי של הקרקפת
- דלילות באזור הקודקוד
- ובהמשך, אצל חלק מהגברים, התחברות בין האזורים
חשוב להבין: רמת DHT גבוהה כשלעצמה אינה מסבירה הכול.
שני גברים יכולים להיות בעלי רמות הורמונים דומות לחלוטין, אך אצל אחד מהם הזקיקים יהיו רגישים מאוד ל־DHT ואצל השני הרבה פחות.
לכן הנטייה הגנטית של זקיק השיער היא מרכיב מרכזי בהתקרחות אנדרוגנטית.
למה התקרחות גברית נפוצה פחות בחלק מהאוכלוסיות האסיאתיות?
מחקרים אפידמיולוגיים מצאו כי בחלק מהאוכלוסיות במזרח אסיה שיעור ההתקרחות האנדרוגנטית נמוך יותר מאשר באוכלוסיות ממוצא אירופי, והיא עשויה גם להתחיל בגיל מאוחר יותר.
לדוגמה, סקירות של מחקרים באוכלוסיות אסיאתיות מצאו שבגברים יפנים התפתחות ההתקרחות עשויה להיות מאוחרת בכעשור בהשוואה לאוכלוסיות ממוצא אירופי. עם זאת, קיימים הבדלים משמעותיים גם בין אוכלוסיות אסיאתיות שונות, ולכן אי אפשר להתייחס לכל "האסיאתיים" כאל קבוצה ביולוגית אחידה. (PubMed Central (PMC))
ההסבר לכך אינו פשוט "פחות טסטוסטרון".
במחקר שהשווה גברים סינים לגברים ממוצא אירופי, למשל, לא נמצא הבדל משמעותי ברמות הטסטוסטרון הכולל והזמין ביולוגית, אך נמצאו הבדלים במטבוליטים של אנדרוגנים שעשויים להעיד על פעילות שונה של מסלול 5α-reductase. (PubMed)
כלומר, ההבדלים יכולים להיות קשורים לדרך שבה הגוף מעבד אנדרוגנים ולרגישות של הרקמות אליהם, ולאו דווקא לכמות הטסטוסטרון המסתובבת בדם.
ומה הקשר בין DHT לשיער הגוף?
כאן מתרחש אחד הדברים המעניינים ביותר בביולוגיה של השיער.
אותו הורמון יכול להשפיע באופן שונה לחלוטין על זקיקי שיער במקומות שונים בגוף.
באזורים כמו הזקן, החזה וחלקים נוספים בגוף, פעילות אנדרוגנית יכולה דווקא לעודד מעבר משיער דק לשיער עבה וכהה יותר.
לעומת זאת, בזקיקי קרקפת הרגישים גנטית להתקרחות, DHT עלול לגרום למיניאטוריזציה של הזקיק ולדלילות.
זו הסיבה שגבר יכול להיות בעל זקן ושיער גוף מפותחים מאוד – ובאותו זמן לסבול מהתקרחות בקרקפת.
מחקר שהשווה גברים סינים וגברים ממוצא אירופי אף מצא הבדל משמעותי בצפיפות שיער החזה, לצד הבדלים במטבוליטים של אנדרוגנים. החוקרים הציעו שפעילות שונה של 5α-reductase עשויה להיות אחד ההסברים לכך. (PubMed)
גנטיקה חשובה לא פחות מהורמונים
התקרחות אנדרוגנטית היא מצב פוליגני – כלומר, היא אינה נקבעת על ידי גן אחד בלבד.
מספר רב של וריאציות גנטיות יכולות להשפיע על הסיכון, וביניהן וריאציות הקשורות לקולטן האנדרוגני ולמסלולים ביולוגיים נוספים.
לכן המשפט "תסתכל על אבא שלך ותדע אם תקריח" אינו מדויק.
הנטייה יכולה להגיע משני צדי המשפחה, ולעיתים מופיעים דפוסים שונים מאוד אפילו אצל אחים.
עם זאת, היסטוריה משפחתית של התקרחות בגיל צעיר בהחלט יכולה להצביע על סיכון מוגבר.
ומה קורה אצל נשים?
גם נשים יכולות לסבול מנשירת שיער בעלת דפוס אופייני, אך כיום מקובל יותר להשתמש במונח Female Pattern Hair Loss – FPHL.
אצל נשים התמונה בדרך כלל שונה מזו של גברים.
במקום מפרצים ונסיגה בולטת של קו השיער, שכיח יותר לראות:
דלילות הדרגתית ומפושטת יחסית בחלק העליון והמרכזי של הקרקפת, לעיתים עם התרחבות של השביל המרכזי.
קו השיער הקדמי נשמר ברוב המקרים.
בנוסף, הקשר בין אנדרוגנים לבין Female Pattern Hair Loss פחות חד־משמעי מאשר אצל גברים. נשים רבות הסובלות מהתופעה אינן מציגות כלל רמות אנדרוגנים מוגברות. (PubMed Central (PMC))
לכן חשוב לא להניח שכל נשירת שיער אצל אישה היא "הורמונלית".
חסר ברזל, מחלות בלוטת התריס, ירידה משמעותית במשקל, סטרס, לידה, תרופות ומצבים רפואיים נוספים יכולים לגרום לנשירה ודורשים אבחון מתאים.
האם ניתן להשפיע על מסלול ה־DHT?
כן. למעשה, אחד הטיפולים הרפואיים המרכזיים בהתקרחות אנדרוגנטית בגברים מבוסס בדיוק על העיקרון הזה.
Finasteride מעכב את פעילות האנזים 5α-reductase ובכך מפחית יצירת DHT. קיימים גם טיפולים נוספים, ובהם Minoxidil, שפועל באמצעות מנגנון אחר ונועד לתמוך בצמיחת השיער.
טיפולים תרופתיים אינם מתאימים לכל אדם, ויש להתייעץ עם רופא בנוגע להתאמה, תופעות לוואי והתוויות נגד.
האם גם רכיבים צמחיים יכולים להשפיע על מסלולים אנדרוגניים?
זהו תחום שמעורר עניין מחקרי רב.
בצמחים שונים נמצאו פיטוסטרולים, חומצות שומן ורכיבים פעילים נוספים שנבדקו במודלים של פעילות 5α-reductase או בהקשר של התקרחות אנדרוגנטית.
אחד הרכיבים שנחקרו הוא Saw Palmetto – דקל ננסי. סקירה שיטתית של מחקרים קליניים מצאה תוצאות חיוביות במספר מחקרים קטנים בתכשירים מקומיים או פומיים המכילים דקל ננסי, אך החוקרים הדגישו כי עדיין חסרים מחקרים גדולים ואיכותיים מספיק כדי לקבוע את יעילותו בוודאות. (PubMed Central (PMC))
גם שמן זרעי דלעת נחקר. במחקר אקראי כפול־סמיות שבו השתתפו 76 גברים עם התקרחות אנדרוגנטית קלה עד בינונית, נצפה לאחר 24 שבועות שיפור במספר השערות בקבוצה שקיבלה שמן זרעי דלעת לעומת פלצבו. עם זאת, המחקר בדק נטילה פומית של מוצר מסוים, ולכן אין להסיק ממנו שכל תכשיר המכיל דלעת ייתן אותה תוצאה. (PubMed Central (PMC))
זהו הבדל חשוב: העובדה שרכיב צמחי מסוגל להשפיע על מסלול מסוים במעבדה אינה מבטיחה שכל פורמולה קוסמטית המכילה אותו תעצור התקרחות.
ההשפעה תלויה בסוג התמצית, בריכוז, באופן השימוש וביכולת של הרכיבים להגיע לרקמה הרלוונטית.
ככל שמזהים מוקדם יותר – יש יותר זקיקים שאפשר לשמר
בהתקרחות אנדרוגנטית, הזמן הוא גורם חשוב.
התהליך של מיניאטוריזציה מתרחש בהדרגה. בתחילה השערות באזור נעשות דקות וקצרות יותר, ורק בהמשך הדלילות נעשית בולטת לעין.
לכן אין צורך להמתין עד להיווצרות אזור קרח לחלוטין.
כאשר מופיעים סימנים כמו:
- מפרצים שמעמיקים בהדרגה
- הרחבה של אזור המצח
- הידלדלות בקודקוד
- ירידה בצפיפות השיער
- שערות שהופכות דקות וקצרות יותר באזור מסוים
כדאי לבחון את הסיבה מוקדם.
במיוחד כאשר קיימת היסטוריה משפחתית משמעותית של התקרחות.
איזה דפוס שיער עובר אצלכם במשפחה?
כשמדובר בהתקרחות אנדרוגנטית, אין טיפול אחד שמתאים לכולם.
צריך להבין מהו דפוס הנשירה, כמה זמן הוא קיים, האם קיימת נטייה משפחתית ומה מצב זקיקי השיער כיום.
לכן השלב הראשון הוא לזהות האם אכן מדובר בהתקרחות אנדרוגנטית או בסוג אחר של נשירה.
אפשר לצלם את הקרקפת – מקדימה, מאזור המפרצים ומלמעלה – ולשלוח לצוות עשבי קדם. נבחן יחד את דפוס השיער ונוכל להסביר אילו אפשרויות קיימות לתמיכה בקרקפת ובשיער.
בכל מקרה של נשירה פתאומית, נשירה משמעותית, אזורים קרחים ממוקדים, גרד או מחלה של הקרקפת – מומלץ לפנות לרופא עור לצורך אבחון.